Vayedaber

Simple Havroutah

Daf 21a

דִּכְתִיב כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּדָוִד אֲמַר לֵיהּ

וְאָמַר רָבָא הָנֵי תְּרֵי מַקְרֵי דַרְדְּקֵי חַד גָּרֵיס וְלָא דָּיֵיק וְחַד דָּיֵיק וְלָא גָּרֵיס מוֹתְבִינַן הָהוּא דְּגָרֵיס וְלָא דָּיֵיק שַׁבֶּשְׁתָּא מִמֵּילָא נָפְקָא רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר מוֹתְבִינַן דְּדָיֵיק וְלָא גָּרֵיס שַׁבֶּשְׁתָּא כֵּיוָן דְּעָל עָל

Rachi (non traduit)

Rachi

דגריס ולא דייק. שלומד הרבה ולא דייק בלימוד התינוקות שלא ישתבשו:

וְאָמַר רָבָא הַאי מַקְרֵי יָנוֹקֵי דְּגָרֵיס וְאִיכָּא אַחֲרִינָא דְּגָרֵיס טְפֵי מִינֵּיהּ לָא מְסַלְּקִינַן לֵיהּ דִּלְמָא אָתֵי לְאִיתְרַשּׁוֹלֵי רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר כָּל שֶׁכֵּן דְּגָרֵיס טְפֵי קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה

Rachi (non traduit)

Rachi

כל שכן. כשחשבנוהו יתן לב להיות למד יפה שדואג מקנאת חבירו שסלקוהו מפניו שיביישנו בבני העיר:

דילמא אתי לאיתרשולי. יתפאר בלבו שאין כמותו ויתרשל מן התינוקות ולא יירא שמא יסלקוהו:

וְאָמַר רָבָא סַךְ מַקְרֵי דַרְדְּקֵי עֶשְׂרִין וְחַמְשָׁה יָנוֹקֵי וְאִי אִיכָּא חַמְשִׁין מוֹתְבִינַן תְּרֵי וְאִי אִיכָּא אַרְבְּעִין מוֹקְמִינַן רֵישׁ דּוּכְנָא וּמְסַיְּיעִין לֵיהּ מִמָּתָא

Rachi (non traduit)

Rachi

ומסייעין ליה ממתא. לשכור לו אותו ריש דוכנא:

ריש דוכנא. שומע עם התינוקות מפי המלמד וחוזר ומשגירו בפי התינוקות ואותו ריש דוכנא נוטל שכר:

סך מקרי דרדקי. מנין תינוקות הראויין למלמד אחד:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

סך מקרי דרדקי כ''ה ינוקי. אבל פחות מכאן אין בני העיר יכולין לכוף זה את זה להשכיר להם מלמד:

אָמַר רָבָא מִתַּקָּנַת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא וְאֵילָךְ לָא מַמְטִינַן יָנוֹקָא מִמָּתָא לְמָתָא אֲבָל מִבֵּי כְנִישְׁתָּא לְבֵי כְנִישְׁתָּא מַמְטִינַן וְאִי מַפְסֵק נַהֲרָא לָא מַמְטִינַן וְאִי אִיכָּא תִּיתּוּרָא מַמְטִינַן וְאִי אִיכָּא גַּמְלָא לָא מַמְטִינַן

Rachi (non traduit)

Rachi

מתקנת יהושע בן גמלא ואילך. שישבו מלמדי תינוקות בכל עיר:

גמלא. לוח קצרה:

תיתורא. גשר רחב וחבירו במנחות (דף לה.) תיתורא דתפילין מקום מושבם שדומה לגשר:

לא ממטינן ינוקא ממתא למתא. ללמוד מיום ליום שמא יוזק בדרכים שהשטן מקטרג בשעת הסכנה שנאמר פן יקראנו אסון (בראשית מ''ב:
ד') אלא יוכל לכוף בני אותו מתא להושיב מלמדי תינוקות:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

מתקנת יהושע בן גמלא ואילך לא ממטינן ינוקא ממתא למתא. וכגון שיש כאן כ''ה ינוקי שראויין להשכיר להם מלמד ואם תאמר הא אי הוה ממטינן להו למתא אחריתי יצטרכו מלמד בפני עצמן כיון דאיכא כ''ה ינוקי וא''כ מאי נפקא מינה וי''ל דנפקא מינה דאי הוו ב' מלמדי תינוקות באידך מתא היו יכולין להושיב חציים בפני זה וחציים בפני זה:

תָּא שְׁמַע מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין הֲרֵי זֶה לֹא יַשְׂכִּירֶנּוּ לֹא לְרוֹפֵא וְלֹא לְאוּמָּן וְלֹא לְגַרְדִּי וְלֹא לְסוֹפֵר יְהוּדִי וְלֹא לְסוֹפֵר אַרְמַאי הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּסוֹפֵר מָתָא

Rachi (non traduit)

Rachi

בסופר מתא. מלמד תינוקות העיר ומושיב מלמדים תחתיו והוא מורה את כולם איך יעשו ויש שם קול גדול:

לסופר יהודי. מלמד תינוקות:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

בסופר מתא. אין נראה לפרש כפ''ה דסופר מתא היינו מלמד תינוקות של כל העיר דאיכא קול גדול דהא לקמן אמר רבא מקרי דרדקי וסופר מתא כמותרין ועומדין כיון דאשמועינן דמקרי דרדקי הוי פסידא דלא הדר ה''ה מלמד כל תינוקות העיר ואמאי איצטריך תו למינקט סופר מתא ואין לפרש נמי כפ''ה בהמקבל (ב''מ דף קט:) סופר מתא מספר אנשי העיר דהא קרי הכא בברייתא סופר אלא נראה כמו שפי' ר''ח סופר מתא כותב שטרות העיר ולהכי חשיב ליה לקמן פסידא דלא הדר אם נכתב השטר שלא כדין:

ולא לסופר ארמאי. משמע דאם לא סופר הוה שרי להשכיר לארמאי וא''ת דאמרי' בהגוזל בתרא (ב''ק דף קיד.) האי בר ישראל דזבין ליה ארעא לעובד כוכבים אמיצרא דבר ישראל חבריה משמתינן ליה דא''ל אריא ארבעת אמיצראי ודוחק לחלק בין מכר לשכירות ונראה לר''י דהתם כשישראל רצה לקנות אבל אם אין ישראל רוצה לקנות מותר:

תָּא שְׁמַע שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין בְּחָצֵר וּבִיקֵּשׁ אֶחָד מֵהֶן לֵעָשׂוֹת רוֹפֵא וְאוּמָּן וְגַרְדִּי וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת חֲבֵירוֹ מְעַכֵּב עָלָיו הָכָא נָמֵי בְּתִינוֹקוֹת דְּגוֹיִם

מֵיתִיבִי אֶחָד מִבְּנֵי חָצֵר שֶׁבִּיקֵּשׁ לֵעָשׂוֹת רוֹפֵא אוּמָּן וְגַרְדִּי וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת בְּנֵי חָצֵר מְעַכְּבִין עָלָיו הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּתִינוֹקוֹת דְּגוֹיִם

Rachi (non traduit)

Rachi

מעכבין עליו. מפני שמרבה עליהן קול נכנסין ויוצאין:

אומן. מקיז דם:

רופא. מוהל:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

וגרדי. וא''ת ומאי שנא גרדי מבעל ריחים דתנן במתני' דאין יכול למחות בידו ולומר איני יכול לישן מקול הריחים ומקול הפטיש וי''ל דמתני' בעושה לעצמו והכא בגרדי העושה לאחרים דאיכא נכנסין ויוצאין וא''ת הא אמרי' בסמוך האי בר מבואה דאוקי ריחייא כו' דינא הוא דמעכב עליה משום דאמר ליה קא פסקת לחיותי משמע דאי לאו משום דקא פסקת לחיותי היה יכול להעמיד שם הריחים אע''ג דעושה לאחרים ולקמן נמי תניא עושה אדם חנות בצד חנותו של חבירו כו' דאף על גב דאיכא נכנסין ויוצאין טובא ודוחק לחלק דהתם כבר יש יוצאין ונכנסין לריחים הראשון או לחנות הראשון וי''ל דהתם בחצר אחרת שרי א''נ מתני' נמי בעושה לאחרים ובריחים ובקול הפטיש אין נכנסין ויוצאין כל כך שנותנין לו פעם אחת וטוחן אבל בגרדי יש הרבה יוצאין ונכנסין שהרבה מביאין לו מטוה:

אחד מבני מבוי כו'. פי' רשב''א דלא גרס מבוי אלא חצר דאי גרס מבוי תיקשי לאביי דשרי בחצר אחרת וההיא דעושה אדם חנות בצד חנות של חבירו שרי לכל הפחות בחצר אחר ורבא נמי לא פליג עליה אלא דמוקי מתני' דשריא אף באותה חצר והכא אסר אפילו בחצר אחרת אלא אחד מבני חצר גרס:

אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת עַד שֵׁית לָא תְּקַבֵּיל מִכָּאן וְאֵילָךְ קַבֵּיל וְאַסְפִּי לֵיהּ כְּתוֹרָא וַאֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת כִּי מָחֵית לְיָנוֹקָא לָא תִּימְחֵי אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִמְסָנָא דְּקָארֵי קָארֵי דְּלָא קָארֵי לֶיהֱוֵי צַוְותָּא לְחַבְרֵיהּ

Rachi (non traduit)

Rachi

ליהוי צוותא לחבריה. אינך זקוק לייסרו יותר מדאי ולא לסלקו מלפניך אלא ישב עם האחרים בצוותא וסופו לתת לב:

לא תמחייה אלא בערקתא דמסנא. ברצועות של מנעלים כלומר מכה קלה שלא יוזק:

ואספי ליה. האכילהו והשקהו תורה בעל כרחו כשור שנותנין עליו עול על צוארו:

רב שמואל בר שילת. מלמד תינוקות היה (לעיל בבא בתרא דף ח:):

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

בבציר מבר שית לא תקבל. והא דתנן במסכת אבות (פ''ה מכ''א) בן חמש שנים למקרא בבריא לגמרי כדאמר בכתובות (דף נ. ושם) הלומד בנו פחות מבן שש רץ אחריו ואינו מגיעו ואיכא דאמרי חבריו רצין אחריו ואין מגיעין אותו ותרוייהו איתנהו דחליש וגמיר ואיבעית אימא הא בכחוש והא בבריא:

וּמִי שֶׁהָיָה רַבּוֹ כּוֹעֵס עָלָיו מְבַעֵיט בּוֹ וְיֹצֵא עַד שֶׁבָּא יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא וְתִיקֵּן שֶׁיְּהוּ מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר וּמַכְנִיסִין אוֹתָן כְּבֶן שֵׁשׁ כְּבֶן שֶׁבַע

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

כבן שש כבן שבע. כבן שש בבריא כבן שבע בכחוש:

הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת בִּירוּשָׁלַיִם מַאי דְּרוּשׁ כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וַעֲדַיִין מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָב הָיָה מַעֲלוֹ וּמְלַמְּדוֹ מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב לֹא הָיָה עוֹלֶה וְלָמֵד הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מוֹשִׁיבִין בְּכָל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ וּמַכְנִיסִין אוֹתָן כְּבֶן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה כְּבֶן שְׁבַע עֶשְׂרֵה

Rachi (non traduit)

Rachi

פלך. הרבה מדינות בפלך אחד והוא לשון אפרכייא:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

כי מציון תצא תורה. לפי שהיה רואה קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה היה מכוון לבו יותר ליראת שמים וללמוד תורה כדדרשי' בספרי למען תלמד ליראה וגו' גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד לפי שהיה עומד בירושלים עד שיאכל מעשר שני שלו והיה רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה היה גם הוא מכוון ליראת שמים ועוסק בתורה:

דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא שְׁמוֹ שֶׁאִלְמָלֵא הוּא נִשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁבִּתְחִלָּה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָב מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב לֹא הָיָה לָמֵד תּוֹרָה מַאי דְּרוּשׁ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם וְלִמַּדְתֶּם אַתֶּם

Rachi (non traduit)

Rachi

ולמדתם אותם. האב עצמו מצוה ללמדו:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

ולמדתם אותם ולמדתם אתם. יש ספרים דלא גרסי ולמדתם אתם ודריש מדכתיב ולמדתם משמע מעצמכם:

זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו. הוא אותו האיש דאמר רב יוסף (ביבמות דף סא.) תרקבא דדינרי עיילא ליה מרתא בת בייתוס לינאי המלך עד דאוקים ליהושע בן גמלא בכהני רברבי וצדיק גמור היה כדאשכחן הכא והא דקאמר התם (שם) קטיר קא חזינא הכא לפי שהיו אחרים חשובים ממנו:

סֵיפָא אֲתָאן לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן וּמִתַּקָּנַת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא וְאֵילָךְ

Rachi (non traduit)

Rachi

משום תקנת יהושע בן גמלא. אחד מן הכהנים הגדולים שעמדו בבית שני כדאמר ביבמות (דף סא):

סיפא אתאן לתינוקות של בית רבן. ואע''ג דקול הבא מחמת אחרים לא מצי מחויי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source